סיכום

166 רווקות מתמשכת בציונות הדתית שצוטטה לעיל : "כל מיני דברים כאלו שאתה צריך לקחת אחריות עליהם, והם לא דברים חברתיים או שעושים ביחד עם כולם, אז זה הולך לאיבוד ! " מאידך- גיסא, קיימת גם תופעה הפוכה של רווקות כמו לאה, הרווקה שתוארה בפרק הקודם, המתגוררת בעיר שבה גדלה – הרחק מביצות הרווקים – וסופגת ביקורות מצד חברי הקהילה בבית הכנסת ; רווקות מסוגה מעוניינות לקחת חלק בתפילות ובחיי קהילות ממוסדות אך הן נדחקות לשוליים . ואכן תחושתם של רווקים רבים היא שאין להם מקום בקהילות ובבתי כנסת ציונים- דתיים, כפי שביטא זאת דן שצוטט בפרק הקודם : "כשאתה רווק, אין לך שום קהילה, אתה מסתובב פה, אתה מסתובב שמה, אין לך כיסא, אין לך שום מעמד, לא קהילה, שום דבר" . בהקשר זה מעניינת התופעה העכשווית של צמיחת מניינים המנוהלים על ידי רווקים ; זוהי עדות לכך שהם אינם חשים בנוח בבתי הכנסת הקהילתיים, וגם עדות לניסיונם לעצב בעצמם את חייהם הדתיים . יחד עם זאת, העובדה שמדובר במניינים לתפילת שחרית בשבת בלבד, המתארחים במבנה של בית כנסת ממוסד, משמעותית גם היא : הרווקים עודם חוסים תחת כנפי קהילה ממוסדת, כנראה משום שיש גבול למידת ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן