רווקים רווקות ובתי כנסת קהילתיים

139 פרק 5 : בין ביצת הרווקים לקהילה הממוסדת כאמור, אבני הבניין של קהילות ציוניות- דתיות הן משפחות . משפחות קונות מקומות ישיבה משותפים בימים הנוראים וכך תורמות לאחזקת בית הכנסת ; הן חוגגות אירועים משפחתיים בבית הכנסת ; מממנות "קידושים" וכך הלאה . צ'אבס טען ש"המשפחה המסורתית", כלומר משפחות גרעיניות קונבנציונליות, הן הבסיס 19 ונראה שהוא הדיןהחברתי שעליו נשענות כנסיות פרוטסטנטיות בארצות הברית ; גם לגבי הציונות הדתית בישראל . תמר תיארה זאת כך : נראה לי שהקהילה הדתית מעדיפה אנשים נשואים ; יותר קל לה עם אנשים נשואים . יותר יודעת להתמודד עם זה, יותר ברור לה מה התפקידים, כאילו הגבר בא ונותנים לו "עלייה" [ לתורה ] והאישה עוזרת כשמכינים "קידוש" בבית כנסת . זאת אומרת יותר ברור לה מה התפקידים . היא לא כל כך יודעת איזה תפקידים לתת לרווקים שבתוכה, זהו, כן . אבל בכלל נראה שישראלים יותר משפחתיים, שזה טוב בעיניי ; אני בעד משפחתיות . נכון שהחברה הדתית לא כל כך יודעת איך להתמודד . תמר מצביעה על חלוקת התפקידים המגדרית ההולכת יד ביד עם הציפיות להשתתפות משפחתית בחיי הקהילה . בדומה לרווקות אחרות היא איננה מצי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן