ציונות דתית

14 רווקות מתמשכת בציונות הדתית להתנדב לשירות לאומי, או האפשרות לקבל פְּטור . בשנים אלו נתפסה הציונות הדתית בעיני הציבור החילוני כמעין "כינור שני" לתנועות הציוניות החילוניות, היינו כמי שהבינו את חשיבות המהפכה הציונית אך טרם הניחו את הדתיות הגלותית מאחוריהם . שגיא ושוורץ אף זיהו בקרב הציונים- דתיים עצמם, בתקופה זו, "אתוס של התבטלות 7 מפני החילונים, שנתפסו כחלוץ העובר לפני המחנה וכמחוללי המהפכה הציונית" . מבחינת היחסים בין המינים, הנורמות באותן שנים לא היו מחמירות ; לדוגמה, בתנועת הנוער בני עקיבא נהגו נערים ונערות לשיר יחד ולרקוד במעגל בתוך מעגל, ו"תחום הצניעות בלבוש נתפס על פי רוב כתחום אוטונומי שאין מקום להתייעצות על אודותיו 8 עם סמכות רבנית" . במהלך שנות החמישים החלה מגמה של דתיוּת אידיאולוגית ואדוקה יותר לכבוש את ליבותיהם של בני הדור הצעיר . מגמה זו התבטאה, בין היתר, ברצון להתחזקות בלימוד התורה, ובעקבות זאת רבים מבוגרי הישיבות התיכוניות, מיסודה של בני עקיבא, המשיכו בתום לימודי התיכון לישיבת מרכז הרב בראשות הרב צבי יהודה קוק – שעד אותה עת, למן פטירת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הידלדלה מאו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן