במקום חתימה

130 תמהות דבימק לשאלה מי המחבר, אף שהיא תורגמה לאנגלית ולערבית ונשלחה אליו . רק לאחר ששאלתי אותו על כך הוא ענה : לא, אתה טועה . אני מסכים עם התודעה של הנעדר . זה קולו של הנעדר . בחלק הראשון אדם מנסה לדבר ונכשל . למעשה הוא סיפר את זיכרונותיו כפי שסופרו במילות אימו . בחלק השני הוא מנסה להפוך לגוף שלישי משום שהוא מבין שהוא "נוכח נפקד" . הוא מנסה לכתוב על עצמו בגוף שלישי . הוא כותב על עצמו כגיבור נעדר של הרומן . זהו ניסיון להראות כיצד הבין את היעדרותו . הבנתי שח'ורי אינו מסכים לגמרי עם פרשנותי . שאלתי אותו אם הוא רוצה להגיב בכתב לאחרית הדבר . "לא" . הוא ענה לי, "אתה תמצא את התשובה בחלק השלישי של הרומן" . התשובה הזו המשיכה להעסיק אותי לאחר שניתקנו את השיחה, ולפתע היה נדמה לי שהמפתח נמצא אצל ז'אן ז'נה ובצורת קריאה שלישית : קריאה שלמה של הרומן לפני התחלת התרגום . שכן בפסקה האחרונה של הרומן אדם מזכיר ללא התראה מוקדמת את ז'אן ז'נה : "'את יודעת מה אמר ז'אן ז'נה על הגאוניות [ . . . ] 'הגאוניות היא הדבקות בייאוש,' [ . . . ] אבל ייאושי אינו נחרץ מספיק" . 153 נזכרתי בדברים שאמר ח'ורי על ז'נה לאחר שפ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן