סיכום: מבט פנורמי

204 מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה באמצעות הפילנתרופיה וארגוני המגזר השלישי . תובנות אלו קיבלו ביטוי בולט במושבות הברון ולאחר מכן — במושבות יק"א, שהיו היישובים היחידים שבהם החינוך הציבורי היה נורמה חברתית וכלכלית . ניתן לדבר על שלוש מערכות חינוך שונות במושבות, המסווגות לפי מספר המורים, לפי גודל בית הספר ולפי השפעתו : בתי ספר גדולים יחסית, בעלי מאפיינים בירוקרטיים מובהקים, בעלי כמה כיתות לימוד, מגוון מקצועות לימוד, מזכירות, שרתים ופונקציות מנהלתיות ; בתי ספר בינוניים, שכללו כמה מורים וכמה כיתות רב- גילאיות ; ובתי ספר קטנים, שבהם לימד מורה אחד, בדומה לבתי ספר כפריים באירופה, בארצות הברית ובקנדה . התמיכה במערכות החינוך במושבות והיקפן של מערכות אלו לא היו זהים . ארבעה שותפים היו למעשה החינוכי במושבות : פקידות הברון, שתִפקדה כמסגרת של גוף פילנתרופי ; חברת יק"א, שהייתה גוף של מגזר שלישי ; אגודת ( הסתדרות ) המורים, שהייתה איגוד מקצועי ( שאספת המורים שקדמה לה הבליטה את נחיצותה ) ; וּועדי המושבות, שהיו גופים בעלי השפעה שונה בכל מושבה ומושבה והזכירו את דפוסי הפעילות בקהילה היהודית . פק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן