פרק שמיני: בין המעדר לספר

162 מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה וביתר שאת — עם חיבורה של תכנית הלימודים של שנת 1907 — ועל רקע הקמתן של הגימנסיות ביפו ובירושלים . דמות זו של הבוגר עתידה להיות פעילה בשנים הבאות ולבוא לידי ביטוי בולט במלחמת השפות . בדיוננו היא משמשת מוקד של התייחסות היות שהיא 'מתכתבת' עם דמות המופת של עובד האדמה . חשוב לחדד ולציין כי המושג 'עובד אדמה' מכוון לאיכר, לפועל חקלאי ולחלוץ סוציאליסטי, אולם אבות-הטיפוס של מושגים אלו אינם 'מופיעים' באותה נקודת זמן . 2 דמות המופת של הפועל החקלאי, שנשאה את נס כיבוש העבודה העברית, היא בעיקר פועל יוצא של העלייה השנייה . אהרן דוד גורדון פיתח תפיסה זו והעניק לה פן קולקטיבי, בעת שהכריז כי עבודת האדמה היא תנאי הכרחי לבינוי אומה, כלשונו : 'אין עם זוכה באדמתו, אלא על-ידי עבודת עצמו ועל-ידי השקעת כוחותיו הגופנים והרוחניים בה . ' 3 גורדון מיצה גישה זו בצמד מילים, שנעשה מרכזי מאוד בשיח הציוני — 'דת העבודה' . דמות החלוץ מתעצבת על-ידי העלייה השלישית ( החורגת מציר הזמן של דיון זה ) . דגם האיכר היהודי הדובר עברית שימש אב-טיפוס נכסף בעיני רוב המורים העבריים לאורך כל ...  אל הספר