פרק חמישי: בתי הספר במושבה כמרחב בין־מגדרי

93 בית הספר במושבה כמרחב בין-מגדרי הציונית, שהתמודד עם סוגיית האישה העברייה החדשה . עולם השיח הרביעי היה עולם השיח של המושבה עצמה . המחקר ההיסטורי של התקופה הנידונה במחקר זה טוען כי החברה החדשה שהתהוותה בפלשתינה העות'מאנית ראתה באם — מתוקף תכונותיה המגדריות — את מי שמופקדת על חינוכו העברי הלאומי של הדור הבא . גישה זו תאמה, ולו גם באופן חלקי, את הגישה המסורתית בדבר תפקידה של האישה בחברה היהודית הדתית . הנשים שבחרו להיות מורות יכלו להצטייר בעיני עצמן ובעיני החברה כמי שתורמות למאמץ של בינוי אומה בהיותן מורות הדור העברי החדש . 1 השימוש בעדשת ההיסטוריה המשתרגת מלמד כי תפיסה זו הייתה רכיב אחד מני כמה שהשפיע על ההיבט המגדרי של ההוראה וכי יש להתייחס לפן המטרנליסטי ולהשפעתו על מקצוע ההוראה . המושג מטרנליזם בחיבור זה מסתמך על הגדרתן של לורה אברהמס ולורה קורן ( Laura Abrams and Laura Curran ) כי 'מטרנליזם הוא מסגרת [ תוצר, הבניה ] היסטורית המתייחסת לאידאולוגיה, לפרקטיקה ולאסטרטגיות של בינוי אומה שיושמו על-ידי קבוצות של נשים פמיניסטיות שביקשו לחולל רפורמות חברתיות . ' 2 התנועה המטרנליסטית, שהחלה ל...  אל הספר