61 ניסיונות העיצוב של החינוך המסובסד והציבורי לבית הספר . 30 במקרה זה, השיקול המכריע היה טובת הילד ומחויבותו של ההורה לרווחתו הפיזית והנפשית של בנו . אגודת 'שומרי תורה' פעלה בשנים 1904 – 1909 במזכרת בתיה, בפתח תקווה, בראשון לציון, ברחובות, במושבות יהודה ובמקצת מושבות הגליל . פעילותה נתקלה, כמובן, בהתנגדותם של פקידי יק"א, אבל גם של מקצת התושבים עצמם . כדי לממן את פעילותה נדרשה אגודת 'שומרי תורה' ליצור בסיס כלכלי באמצעות אמצעי ייצור חקלאיים, שלא כגופים אחרים של המגזר השלישי שפעלו בציבור החרדי והסתמכו על תרומות מחוץ-לארץ . האגודה רכשה פרדס בפתח תקווה ויקב ברחובות, אבל הסתבכה מבחינה כספית ולא הצליחה להתנהל כארגון כלכלי . נוסף על כך לא הצליחה אגודת 'שומרי תורה' ליצור חלופה חינוכית ראויה בשל רמתם הפדגוגית הנמוכה של מוריה . המלמדים היו חסרי השכלה פדגוגית, ורובם לא חפצו לעבוד במושבות שהצטיירו בעיניהם כברֵרת מחדל כלכלית . ההורים, שהיו רגילים למורים בעלי השכלה פדגוגית כזו או אחרת, התאכזבו מן המלמדים בני היישוב הישן של ירושלים, ובתגובה הוציאו את ילדיהם מתלמודי התורה של 'שומרי התורה' ושלחו אותם ל'...
אל הספר