מבוא: מנסרת ההיסטוריה

מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה 8 בתור זירה אידאולוגית שבה צמחו אתוסים ציוניים מכוננים . 4 יש לציין כי בתי הספר וגני הילדים במושבות של הברון ושל יק"א אופיינו בהיותם חלק מחינוך ציבורי הנשען על פילנתרופיה יהודית ועל גופים הפועלים ללא כוונת רווח כלכלי ( מה שמכונה בימינו מגזר שלישי ) , וזאת בתקופה שבה לא הוחל חינוך החובה במרחב היהודי ובמרחב הכללי בארץ- ישראל העות'מאנית . מבנים ייעודיים לחינוך הוקמו בשלבים הראשונים של הקמת המושבות בתמיכת הברון ויק"א, וגם במושבות הקטנות, כגון בת שלמה ומנחמיה, נבנו בתי ספר מרווחים . בכפר תבור אף נבנו שני בתי ספר בפרק זמן של פחות מעשור . 5 מימון החינוך היה חלק ממפעל התמיכה שהחל חצי שנה לאחר ייסודה של המושבה ראשון לציון, בשנת ,1882 וזאת לנוכח המשבר הקשה שאתו התמודדו המתיישבים החדשים . המציאות הקשה של אי-הכרת תנאי הארץ והמערכת השלטונית בעת-ובעונה-אחת עם חוסר ידע חקלאי וכלכלי חוללו משבר קיומי בקרב מתיישבי ראשון לציון . נציגי המושבה פנו לבקש סיוע ועזרה בדרך הידועה בחברה היהודית — פנייה לבעל הון פילנתרופ שיפעל לפי ערכי האמרה 'כל ישראל ערבים זה בזה', ויושיט...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן