עֵלי יסיף בארץ עשרת השבטים: השיח על אופי הגולה ומשמעותה

428 עֵלי יסיף סיפורי עשרת השבטים שמעבר לסמבטיון הם מיתוס . אין בטענה זו חידוש של ממש, כי כבר מראשית המאה העשרים הגדירו חוקרים וסופרים את הסיפור כ'מיתוס' . אבל, כוונת רובם במושג זה הייתה על דרך השלילה — אין לסיפור אחיזה במציאות הממשית . הניסיונות הבלתי נלאים מאז ימי הביניים של יהודים, של נוצרים או מוסלמים לחפשם, ולזהות צורות חיים חברתיות 'חריגות' — אם באפריקה האתיופית או באסיה של הקווקז, בהודו ובמזרח הרחוק או בקרב שבטי הילידים ביבשת אמריקה שנתגלתה זה לא מכבר — שיש בהן כדי לרמז אל בני עשרת השבטים, הם אשליה שאין לה כל כיסוי 'עובדתי' — כלומר מיתוס, על 3 פי הגדרה שגויה של המושג . אני מבקש להציע שסיפורי עשרת השבטים מקיימים באורח מלא את רוב הגדרות המיתוס שהוצעו במחקר הענף של התחום, למן הקלאסיות ועד למודרניות ולפוסט-מודרניות . ראשונה לאבחנות אלה היא ריבוי הנוסחאות של סיפורי עשרת השבטים והסמבטיון . אבחנה זו אינה נובעת משיבושי מסירה או העתקה, אלא מתוך תופעת 'הקיום המרובה' [ multiple existence ] של המיתוס — על פיה אין לראות בכל נוסח נתון שיבוש או פיתוח של נוסח 'קדום' [ urtext ] , אלא יחידה טקסטוא...  אל הספר