386 חנה סוקר - שווגר 5 הרותח והרוטט שעיקרו דווקא חיים ולא קיפאון ; טקסט קודח שעיקרו אינו אירוניה, החי, 6 סרקזם ופרודיה, אלא דווקא חושניות טקסטואלית לצד החומרה שב"הכרת-הישות" . דומה כי יותר מכול הושפע גנסין מן החשיבה הסומטית, הגופנית, שהחדיר פרידריך ניטשה לחשיבה המודרנית, תפיסה שטרפה את הניגודים הבינאריים שעליהם מושתתת החשיבה 7 קריאה חוזרת המערבית — בין גוף ונפש, רגש ורציונליות, חולין וקדושה, פואטיקה ופילוסופיה . בהספד של אצ"ג לגנסין מגלה קרבה מפתיעה להספד שנשא י"ג שנים קודם לכן גנסין עם מותו של ניטשה . בדומה לאצ"ג ביקש גנסין לגאול את גופתו המדמדמת של ניטשה מידי המבקרים שהחמיצו את המהלך הרדיקלי שלו ; בדומה לאצ"ג יצא גנסין כנגד מבקריו של ניטשה, שהחמיצו את המהלך הרדיקלי שלו כמי שלא רק הרהיב עוז ללכת "מעבר לטוב" ( ועל כן נותרו המבקרים מתבוססים ב"רע" ) , אלא קרא אל "מעבר לטוב ולרע" — מעבר למושגים הפילוסופיים, הפואטיים והאתיים המוכנים מראש והממוחזרים לעייפה עד כדי בחילה, כפי שספד גנסין : ניטשה — זהו ראדיקאל אפרתי, שברוחו שררה תקופת התחייה ובנפשו היתה . ניטשה רואה תמיד את הקיצוניות ואותה הוא ...
אל הספר