284 ענת ויסמן ונזכיר גם 'מינים' של ספרים : הספר בטופסו המקורי, מהדורה ראשונה, מהדורת הפקסימיליה, מתכונת המבחר בעריכתו של היוצר או בתיווכו של מומחה אנין טעם, אוספים בשלבים שונים של התקבלות היצירה בימי חייו של היוצר או לאחר מותו, אנתולוגיות ממינים שונים, מהדורות שלמות בנוסח "כל כתבי" או "כל השירים", מהדורות מדעיות, מהדורות עממיות . ההצבעה על הספר כ'סוג' והעובדה כי צורות כינוסה של היצירה הספרותית יוצרות מינים שונים של ספרים אינן נתפסות על פי רוב בקרב העוסקים בספרויות שאינן מוגדרות כעתיקות או כמקודשות, כנדבך חשוב בחקר הטקסט הספרותי, וגם לא בהבנתו או במִשמועו בתוך ההיסטוריה של היוצר והתקופה, אלא כהערת שוליים ביבליוגרפית, כטרחנות אנקדוטלית, כפיגום של ידע הכרחי, שאינו שייך לעולמה הפואטי, ההשראתי והרוחני של היצירה . טכנה, אומנות, ולא — הרמנויטיקה, תרבות . האם נוכל להשתמש בהבחנה בין המינים השונים של הספר כדי ללמוד משהו חדש על היחסים בין היצירה, הממשות, היוצר והזמן ? מהי השפעת מינו של הספר על הקריאה, על הפרשנות ועל המחקר של היצירה הבודדת ? כיצד תהליך הפיכתו של כתב יד לספר, לקובץ, למהדורה, לאוסף,...
אל הספר