206 טובה כהן ההשכלה צורף המגדור המסורתי של השפה העברית והספר העברי ל"דימויה של האישה 6 ויחד הביאו להמשך כמוּנעת מכוח הרגש והתשוקה, מול הגבר שהתבונה מנחה אותו", הדרתה מן הטקסטים הקנוניים המסורתיים, כמו מן התרבות העברית החדשה . למרות 7 הייתה כמה הצהרות בזכות חינוך לנשים וכמה תיאורים של גיבורות אידאליות משכילות, ההשכלה היהודית בת המאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה 'מועדון גברי' סגור . כך אירע שמעיני ליליינבלום, כמו מעיני משכילים אחרים בני הזמן, נעלמה תופעה חדשה שלא תאמה את הנחת היסוד שלהם בדבר 'גבריותה' של הלשון העברית וספרותה המתחדשת — תחילת הופעתן של המשכילות העבריות : נערות ונשים שלמדו עברית והיו קוראות נלהבות של הספר העברי — הן הספר היהודי- הקנוני ( בעיקר, אך לא רק, התנ"ך ) והן הספר המשכילי בן 8 אמנם פגשו זמנן . המשכילים, שכמו כל בני זמנם ראו בכתיבה הספרותית תכונה 'גברית', בנשים אלה או בכתביהן, אך בשיטתיות התייחסו לכל אחת מהן כאל יוצאת מן הכלל שאינה 9 וכך לא תפסו כי לנגד עיניהם מתרחשת מהפכה תרבותית-מגדרית . מעידה על הכלל, בידינו כיום כתבים עבריים של כשלושים משכילות עבריות בנות המאה התשע-עשר...
אל הספר