נטע שטהל ״אלוהי נוגן סולו״ על האסתטיקה האלוהית ב אנקראון על קטֹב העצבון

נטע שטהל 442 לאסתטיקה האנושית הרצויה, הלוא היא זו האקספרסיוניסטית, משמש את המשורר ככלי לקטרוג על האלוהות ולהעמדתה באור נלעג . השינוי האסתטי, הצורני, הוא אפוא מעין מסכה שנועדה לחקות את האסתטיקה האלוהית ואף ללעוג לה . אלוהות נטושה ושלטון הכאוס באימה גדולה וירח כבר ב- 9 ברשימתו הפיוטית ״אפילוג לאלוהות נטושה״ ( עפילאָג צום גאָטלאָזיגקייט ) שראתה אור בכתב-העת היידיאלבאטרוס שבעריכתו, מתאר אצ״ג עולם מתפורר, קר וחסר פשר שרוקן מאלוהיותו : אלוהות נטושה לאורך כל הקו : תבל כולה קופאת בפנימיותה . אין לה עוד מעל הקדקוד הדווי, שבעה רקיעים ואל אחד . הציטוט שלעיל מאפיין את תפיסתו של אצ״ג את האלוהות באותן שנים . ראשית, הטוטליות של המצב, מבחינת אופיו המרחבי ( ״לאורך כל הקו : תבל כולה״ ) , מוגבלת באמצעות הספציפיקציה של זמן התיאור . הדברים היו שונים בתכלית בשעה שבמרומים עוד היה אל . מכאן, שלא תמיד היה העולם נטול אלוהות . שנית, המשורר מותיר פתוחה את השאלה : מי הוא מבצע הפעולה, כלומר מי הוא שנטש את האלוהות ? שאלה זו, שניתן לכנותה שאלת ה- agency , נותרת תלויה ועומדת לאורך הרשימה כולה, ואגב כך עולה שאלה נוספת,...  אל הספר