22 גדעון קצנלסון אבל ארבע שורות אלו של השיר הן הרבה יותר מאשר חומר חיצוני-טכני . כבר עצם שמם של נושאי הבדידות הוא הרבה יותר מאשר תוכן מגדיר סתם . תחילה נראה הוא אפילו קצת מסורבל על ידי שמות נרדפים, שמשתמעים ברגע הראשון כהפרזה פתטית ולפיכך גם כמיותרים : אם המדובר הוא ב״מרחיקים לילך״, הרי אין צורך להוסיף על כך גם את המילה ״מרחק״, כי ה״מרחק״, כמושג, נכלל כבר בתוך מילת- הפעולה ״מרחיקים״ ; ואם מרחק זה כבר נקבע כמרחק ״בזמן ובשטח״, אין לכאורה כל צורך בתוספת הנרדפת ״לאורך ולעומק״, שהיא, לכאורה, היינו-הך עם ״בזמן ובשטח״ . אבל כל ההקפדה הזאת על שמות נרדפים, שנראים כמיותרים כאן, בנויה על יסוד מוטעה מלכתחילה, כי לאמיתו של דבר אין כאן שמות נרדפים כלל, אלא הרחבה של המשמעות הציורית של המושגים שלפנינו . במובן הבלתי-מטפורי של המושגים אין הזמן נמדד על ידי אורך, אלא על ידי כמות, ואין השטח נמדד על ידי עומק, אלא על ידי אורך : אם אנו אומרים אפוא ״זמן ארוך״ ו״שטח עמוק״, וזוהי צורה מקובלת אפילו בלשון-הדיבור היום-יומית ביותר, הרי זו צורה מטפורית מובהקת של הדיבור השוטף, שמציג לפנינו בדרך סמלית מושגים מציאותיים ...
אל הספר