שיחה עם ערן פייטלסון על קיימות, סביבה ותכנון | 221 אבל אם מכניסים תחת מטריית הקיימות מדדים חומריים ( כגון אוויר, מים ומשאבים ) ומדדים בלתי חומריים ( כגון לכידות חברתית וסולידריות ) , קל יותר להבחין דרך המדדים החומריים מה קיימות ומה אינו קיימות . הרי קל יותר לדעת מה מגביר ומה אינו מגביר את בעיית ההתחממות הגלובלית . נכון ? לא לגמרי . יש קווים אדומים גם במדדים הלא חומריים . קח לדוגמה את סוריה, שהתפרקה בגלל מלחמת אזרחים שגרמו לה המדיניות של אסאד ומפלגת הבעת' . הם הרחיבו את שטחי החקלאות וכילו את כל מאגרי המים, ולכן המדינה לא הייתה ערוכה לבצורת . בצוֹרות היו באזור שלנו תמיד, אבל החלטות אנושיות גרמו לחוסר מוכנות לבצורת הבאה ( שלא הייתה משהו חריג שמעולם לא נראה כמותו ) . הם הגיעו לבצורת עם מאגרים ברמה אפס או מינוס . ההתנהלות של המשטר הייתה לא סבירה, עוד בטרם מזכירים את חוסר היעילות, את השחיתות . בסוריה, % 28 מכוח העבודה הועסקו בחקלאות, לעומת % 4 בירדן ועוד פחות אצלנו . כלומר, המצב הבסיסי היה לא בר - קיימא . הבצורת הייתה רק הזָרז לבעיה הרבה יותר עמוקה, שהתבטאה גם בריקון המאגרים בגלל תפיסות שגוי...
אל הספר