לחנך לקיימות מתוך ה"קיים"ות על הצורך בחינוך לאוטופיה כאידאולוגיה חינוכית של תיקון חברתי

124 | קיימות ישראלית - חידוש האחריות לטוב המשותף | אריה ונגר המציאות ואפשרויותיה . נטייה להשתמש במושג ניכרת גם בשפה הפופולרית, כשמעוניינים להאשים בניתוק מהמציאות . אל מול גישות אלה קיימת פרשנות אחרת של המושג, שאבקש לאמץ כאן, הרואה את האוטופיה כמשלבת חזון של "ראוי" חברתי עם נתיבים להגשמתו . האוטופיה היא אפוא מעין עמוד אש רעיוני שמתוכו נגזרות פעולות לקידומו במרחב המציאות . משמעות כזאת העניק למושג מרטין בובר ( ההדגשה שלי ) : אוטופיה משמעה פיתוח האפשרויות של סדר "נכון" המצויות בחיי בני האדם בצוותא [ . . . ] בעיני האוטופיה, הכל כפוף לרצון האדם המודע, ואף אפשר לראות בה ציור חברה ממש המתוכנן כאילו אין גורמים אחרים מלבד רצון האדם המודע . . . כשם ש [ שואפת ] להעיר ולהגביר בשומע או בקורא את היחס הביקורתי למצב דורו, כך [ מבקשת ] להראות לו את השלמות, אמנם שהיא מוארת באורו של המוחלט אך גם כדבר שיש אליו נתיב של פעילות היוצא ממצב הדור ומה שעלול בבחינת מושג להיראות כבלתי אפשרי, הרי בבחינת ציור הוא מעורר את עוצם האמונה וקובע כוונה ותוכנית . . . אוטופיה . . . אופי ריאליסטי [ לה ] . ( בובר, ,1983 עמ' 23 ...  אל הספר
מכון מופ"ת