18. שלום לתמימות: החטא הקדמון הוא "הנפילה הגדולה"

120 | שמריהו קידר רבות נכתב על אודות השינוי המשמעותי שעברה האנושות בעקבות חטא האדם הראשון, החל מהתיאור הציורי של תום עידן ההתערטלות, דרך התיאור הפסיכולוגי של דעיכת התמימות ולידת הבושה וכלה בתיאור הרוחני של שינוי התודעה ממושגי "האמת והשקר" הפשוטים למושגי "הטוב והרע" המורכבים . כך למשל, בהתייחסו ללשון המקרא "מעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" ( בראשית פרק ב' פסוק י"ז ) , מסביר הרמב"ם את השינוי בתודעת האדם : "בשכל הוא מבחין 'אמת ושקר', וזה השכל היה מצוי בו שלם וגמור . ואילו 'מגונה ויפה' הם מהמפורסמות ולא מן המושכלות [ . . . ] אנו אומרים על 'הנכון וכוזב' -'אמת או שקר' ועל 'היפה ומגונה' 'טוב ורע' והנה בשכל מכיר האדם את האמת מן השקר [ . . . ] " ( מורה נבוכים, חלק א' ) . ברצוני להציע הסבר להיתכנות השינוי- שהתחולל בחטא באמצעות כלים מדעיים . מאז ומתמיד הורגלנו ליציבות ולקביעות . אנחנו דורכים על קרקע מוצקה ומאמינים שלעולם היא תשמש לנו משענת . אנחנו יודעים שאחרי החורף יגיע הקיץ, יהיה חם ותזרח השמש וכך יהיה לעולם . אנחנו מאמינים שהעולם סביבנו אינו יכול להשתנות פתאום ולפי זה אנחנו מתכננים את מעשינו . ה...  אל הספר
ספרי ניב