מהתפוח של אדם לתפוח של ניוטון | 17 ( ציור 1 ) הרבה פילוסופים ופיזיקאים התחבטו בשאלה איך ליישב את הסתירה שקיימות מערכות מסוימות מתפתחות וסדורות לעומת המגמה הכללית של השאיפה לאי-סדר . את ההסבר לכך נתן פיזיקאי יהודי בלגי, איליה פריגוג'ין, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1977 . הוא הגדיר מערכת "פתוחה" כמערכת הרחוקה ממצב שיווי משקל, שבה מתרחשים תהליכים דיסיפאטיביים . 8 נבהיר בכמה דוגמאות . כוס מים היא מערכת סגורה בשיווי משקל . לעומת זאת גוף האדם הוא מערכת פתוחה ודיסיפאטיבית . קיומה מחייב אספקה מתמדת של חומר ואנרגיה מזון לתזונה וחמצן לנשימה, ופולט לסביבה, תהליך דיסיפאציה, 8 ראה בספר From Being to Becoming בהוצאת Freeman and Company , - סן-פרנסיסקו 1980 , עמ' 77 - 103 . 18 | שמריהו קידר 9 נקודת צומת או נקודת קטסטרופה . חום ופסולת וכיוצא באלה . הורדת האנטרופיה, כלומר יצירת סדר במערכת דיסיפאטיבית, מתקבלת על-ידי שטף האנטרופיה החוצה, זאת אומרת שהמערכת מקטינה את האנטרופיה שלה על חשבון התגברות האנטרופיה של הסביבה . המערכות הפתוחות מסוגלות "לטפל" בפלוקטואציות, בשינויים, הנגרמים מהסביבה, אבל לכל מערכת קיים ...
אל הספר