90 אורטל סלובודין על אימהות . לפני הילדים חלמתי איך זה להיות אימא . בארץ לא יכולתי . שם [ בארה"ב ] , בוקר, ערב, לילה, רק ילדים . לא היה לי מה לעשות חוץ מזה . עירית מתארת חוויה המשותפת לנשות קריירה רבות אשר נדרשו מוקדם מדי ומהר מדי להתמסר לעבודה ונותרו עם תחושה עמוקה של "פספוס" באימהות שלהן . עבורן, היכולת להישאר עם הילדים בבית מהווה פיצוי חשוב על הקרע שהתרחש מבחינתן בקשר עם הילדים, ואפשרה חוויה מתקנת משמעותית . אולם עבור רוב הנשים, ההתמסרות לילדים ולבית הולידה תחושות מעורבות יותר . החופשות הארוכות, היעדרות בן הזוג מהבית, העלות הגבוהה של גני הילדים והעדר קריירה שתאזן את הלחצים מהבית יצרו אצלן עומס ולחץ מסוג חדש . נשות קריירה שהיו מורגלות בחיים מקצועיים בעלי משמעות ועניין מוצאות את עצמן לפתע לבדן בזירה הביתית . לצד אובדן הזהות המקצועית הן נדרשות לטפל באופן בלעדי כמעט בילדים ובבית, ולשינוי הזה ישנן השלכות מרחיקות לכת על רווחתן הנפשית . כך תיארה זאת אנה שהייתה רופאת ילדים בישראל, ולאחר המעבר לחו"ל התקשתה לקבל אישורי עבודה מתאימים : עברתי כאן דברים קשים ביחס לאימהות שלי . אני אדם שזקוק לשגר...
אל הספר