123 מעגל החיים על האבן אף על פי ששכחו את הסיבה לכך . ואז רואים תהלוכת ריקודים מתקרבת שבה משתתפים אנשים בכל הגילים, כולל ילדים . זה טקס של הליכה – ריקוד, שכולל נגינה בתופים, חצוצרות ומצלתיים . הזקן מסביר שזה טקס לוויה ושהנפטרת היא אישה זקנה שהייתה אהובתו הראשונה . הוא אומר : "טוב לחיות . החיים מרגשים" . הוא צוחק, קוטף ענף פורח ומצטרף לתהלוכת הלוויה . הגיבור מתבונן כל הזמן בחיוך נפעם ומאושר, כסופג את הוויית המקום . בסוף הטקס הוא חוזר בדרך שעבר בה ובגשר שדרכו הגיע אל הכפר . כשהוא עובר ליד האבן שהיא מצבה לאלמוני הוא מניח עליה פרח, ובכך מבטא את הצטרפותו למסורת הכפרית שמכבדת את המתים . אנחנו הצופים מתבוננים איתו בזרימת המים האיטית שאצות המים נעות בה, בריתמוס של גלגלי הטחנות הגדולים הנעים במעגליות בתוך המים, ומוזיקה שלווה מלווה את ההרמוניה . תנועה זו נמשכת זמן רב אחרי סיום הסרט, כרקע להקרנת שמות המשתתפים בסרט, כממשיכה עצמה לאינסוף . בכל החלומות, פרט לאחרון, יש מתח בין משיכה אל המפתה והמסוכן לבין האזהרה מפניו . הדילמה היא אם ואיך לחצות או לשמור על גבולות התודעה כשקיימת אזהרה כלשהי - מפני קשר מ...
אל הספר