אסתר פלד 244 אפוא מן ההולכים בדרכה מוסריות בחיי המעשה כצעד ראשון הכרחי . זו דת ריאליסטית, המדגישה בראש ובראשונה את ההיבט המעשי . היות יהודי מתבטא בחיי המעשה : תרי"ג מצוות מלוות את האדם מרגע השכימו, שאז הוא אומר "מודה אני", ועד הרגע שבו יעצום את עיניו לשנת הלילה . נעשה קודם לנשמע . הדרך הבודהיסטית יש בה דמיון לחשיבה היהודית בדגש על המעשה הנכון, אולם היא פותחת ב"נשמע" — בהיבט הרעיוני, בהבנה ולא במעשה . עם זאת, הדרך הנכונה להבין את שמונת הצעדים אינה לינארית . שמונת הצעדים אינם מייצגים שמונה שלבים עוקבים, אלא שמונה היבטים התלויים זה בזה תלות גומלין . זאת ועוד, בדומה לתפיסה היהודית גם הבודהיזם שולל את האפשרות של התפתחות רוחנית שאין בה צד מעשי ; אין מקום לאימון מעמיק במדיטציה ללא הקפדה מלאת תשומת לב על אורח החיים היומיומי . יתרה מזאת, כפי שכבר ראינו בפרק הקודם, אימון במדיטציה אינו מייצג ישיבה על כרית בלבד ; מדיטציה מייצגת הלך רוח שיש לשמרו בתוך החיים ולא מחוץ להם . כפי שקיום מעשי של המצוות תובע מן האדם להתבונן במעשיו בכל רגע ורגע, כך הלך הרוח של תשומת לב, המהווה אחד משלושת הרכיבים של הסמאדהי...
אל הספר