12 חוק הקרמה

אסתר פלד 188 והגיהנום לרשעים ( . ההכרעה לגבי אופיו המוסרי של מעשה אינה, לפיכך, נפרדת ממנו, אלא גלומה בתוכו . כאשר מעשה נעשה מתוך רצון להרע, מתוך מחשבה על עצמי בלבד ללא התחשבות באחרים, מתוך רצון לבלוט על חשבון אחרים, מתוך רצון להשיג את שלי ובכך לגזול מאחרים, אף אם רק בעקיפין, אין הוא מעשה ראוי . כאשר אני מסבירה זאת בכיתות הלומדות בודהיזם עולה בדרך כלל השאלה הבאה : "וכיצד אפשר לדעת מהו מעשה טוב ומהו מעשה רע ? הלוא האמת אינה מוחלטת אלא סובייקטיבית, ולפיכך מה שטוב לאחד רע לאחר . . . " . זהו קולה של החשיבה הפוסטמודרנית . קולות פוסטמודרניים כמו זה אשר מהדהד ועולה מתוך השאלה, מניחים כי האמת היא סובייקטיבית בלבד ומכאן שאין כל בסיס מוחלט להכרעה בדבר ערכו המוסרי של מעשה כלשהו . אולם הבודהיזם אינו נבוך מול פסיקה כזו : מה שרע לאחרים, גם אם הוא טוב עבורך, הוא רע . מה שטוב לאחרים הוא טוב גם לך, אף אם מלכתחילה נראה כי ההפך הוא הנכון . מה שגורם לצמיחה ולאושר של אחרים הוא טוב, מה שגורם להרס הוא רע . אין מעשה הנעשה מתוך שיקולים אנוכיים שיכול להיות טוב . היחסים הנכונים שבין המעשה ובין הקשרו החללי והזמני,...  אל הספר
רסלינג