סוציאליזם בחצר המשק 101 שקבעו יותר מכול את מעמדו של הקיבוץ בעשור הראשון : האחד, ירידת קרנו, דימויו . חלקים גדולים בציבור הישראלי "לא ידעו את יוסף" . אצל רבים מהם הוא נתפס כמעביד על כל המשתמע מכך, או כמי שמסתגר ומסרב להעסיק עובדי חוץ על כל המשתמע מכך . השני, תנאי המצב בעשור הזה שהכתיבו ואילצו את מפלגות תנועת העבודה להניח את הסוציאליזם במקפיא, הותירו חותם גם על הקיבוץ שהעמיק את ההסתכלות פנימה, לחצרו שלו . במשך העשור גברה תלותו של הקיבוץ במדינה ולימים תלות זו תהיה לאחד מן גורמים שיכלו את האוטונומיה שלו ואת ייחודו . אף על פי כן, היה הקיבוץ אב טיפוס של מודל פעיל סוציאליסטי . הוא היה ייחודי, לא בר השוואה פשוטה לקולחוז או לסובחוז הרוסי, וגם לא למונדרגון הספרדי . על פי המדדים שבתיאוריה הסוציאליסטית היה זה גילום ממשי של סוציאליזם . אלא, שהסוציאליזם של הקיבוץ נשאר בחצרו בלבד, ולא באשמתו . מאז ואילך הוא לא יצא משם כדי להתמודד על חייו בחברה הישראלית שנעשתה לקפיטליסטית יותר ויותר . 94 פרק עשירי אלא שהתיאוריה הסוציאליסטית, ובעיקר זו הנגזרת מן המרקסיזם, מתייחסת לקומונה ב"ספק סוציאליסטי" : האם קיומה, ...
אל הספר