מישל סטרבצ'ינסקי: מדיניות המיסוי בישראל, 2000 – 2015

מדיניות המיסוי בישראל, 2000 – 2015 • 119 אם הממשלה קובעת את רמות המיסים בהלימה להוצאותיה במסגרת התקציב . בעבודה זו מוצגת בדיקה מסוג זה, ואף נשאלת השאלה אם הפחתת המיסים בין השנים 2004 – 2011 , אשר תוקנה חלקית לאחר המחאה החברתית, ניתנת לאפיון באמצעות מודל החלקת המס של ( 1979 ) Barro . המודל של ( 1979 ) Barro גורס כי המיסים צריכים לשקף את הרמה הפרמננטית 1 שהתבססו של ההוצאה הממשלתית בתוספת תשלומי הריבית על החוב . מחקרים קודמים, על מודל זה, הראו כי בשנת 2012 נוצר בתקציב המדינה פער בין ההוצאות להכנסות ( "גירעון מבני" ) , והוא התבטא בעלייה ניכרת בגירעון מנוכה המחזור והביא להעלאת שיעורי המס בשנים 2012 – 2014 . לפי המסגרת המוצעת במודל החלקת המס, אפשר להקטין את שיעורי המס רק בד בבד עם ירידה מקבילה של ההוצאה הפרמננטית, אולם בישראל היווצרות הגירעון המבני מעלה שאלה בדבר סיבתיות הפוכה : האם הפחתת המיסים של העשור הקודם הכתיבה את ההתפתחות הכוללת בתחום הפיסקלי בישראל ? ובמילים אחרות, האם הפחתת המיסים גרמה להורדת משקל הממשלה באחוזי תוצר — שלא כמצופה על פי תיאוריית החלקת המס הגורסת כי יש להפחית את המיסים...  אל הספר
עם עובד