(ה) רש"ב ואגודת ישראל ברוסיה

פרק חמישי 342 המה פרטיינע [ = מפלגתיים ] לגבינו, כי כבר עשו להם שיטה להחזיק התורה והיראה באמצעים שאינם תורה ויראה . 191 ( 3 ) רש"ב עמד בתוקף על הצורך בפעילות חוקית ברוסיה כדי לאפשר למנהיגי האורתודוקסיה הרוסית לשמור על שליטתם המוחלטת על תפקוד האגודה הבינלאומית, היא אגודת ישראל, בארצם . 192 קל להבחין בעמדתו זו של רש"ב במוטיבים שהושמעו על ידו בהקשר של שני מפעלים כלל-אורתודוקסיים אחרים ברוסיה : חברת 'מחזיקי הדת', ובמיוחד אגודת כנסת ישראל . גם צעדיו הטקטיים חזרו על אותו דגם שפיתח אז . הוא חשש מיזמה שעמה לא הזדהה לחלוטין ואשר לא הבטיחה לו מקום בכיר, אבל לא העז לדחותה . לכן העדיף לצפות מהצד, במעמד לא מוגדר בין שיתוף פעולה להסתייגות . מצב זה אפשר לו להשפיע על מהלך העניינים אבל לא ליטול על עצמו שום התחייבויות, וכאשר התנאים יבשילו לשלוף מהשרוול ארגון חלופי שיתאים יותר להשקפותיו ויחזק את מעמדו כמנהיג ציבור . כך נהג גם בפרשת אגודת ישראל . במקביל להתייעצויות עם הוגי היזמה עסק בבניית ארגון משלו, בשם 'אגודת יראים', שהיה אמור 'לחטוף' את רעיון ההתארגנות האורתודוקסית מידי האבות ההמייסדים של אגודת ישראל ...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי