פרק שלישי 154 ואצל ההנהגה המקומית, שנתמכה בידי ועד רוגצ'וב, מאידך גיסא . בשנת תרע"ב תיאר ריי"ץ את כוונות החצר בראשית פעילותה בחברון ואת ההתנגדות שבה נתקלה : תחלה נחלט כי אחת ההכנות העיקרים הוא להכשיר המקום בכלל ובפרט, לרומם מצב הרוחני בכלל, בתמן [ = שם ] , בהחזקת הלומדים בכלל והמתעסקים בדא"ח [ = דברי אלהים חיים, כלומר, דברי חסידות ] בפרט, והעבודה העיקרית והראשונה בההכשרה הנ"ל הוא לעשות סדר נכון בהכולל, ובהועד, לתן תוקף וכח ביד המנהלים שינהלו כדרוש להגביה ולרומם מצב האישים הנ"ל ( כי הוא [ הכולל ] היחיד באה"ק אשר על ידו באפשר לעשות מה ) , אך . . . כאשר הריחו כי חפצים להרים מצב כו' מיאנו בתחבולות כו' כי תפסו ותופסים הענין כפשוטו שהישיבה באה"ק הוא רק כפשוטו לדור שם ( ולא כפרוש הנ"ל ) ככל אזרחי מדינה ומדינה, ורק היתרון הוא להם, מאחר שדרים שם צריכים ליתן להם פרנסתם . בשביל מה ? בשביל שהם בני אה"ק . 107 כלומר, ההנהגה המקומית חששה מיזמות החצר משום שהן פגעו ביסודותיה השוויוניים של החלוקה . חשוב לציין שהמגמה להצניע את היסוד הרעיוני של החלוקה ולהפוך אותה למפעל שוויוני יותר בולטת בתולדות היישוב הי...
אל הספר