חצר ליובאוויץ' והיישוב בארץ ישראל 137 אחרי עליית המנהיג החדש ( בשנת תקפ"ח, 1828 ) . עם זאת, אפשר לראות כאן ביטוי לתפיסה חברתית חשובה שלפיה התמיכה ביישוב, בהיותה מפעל מיסודו של רש"ז, נמצאת באחריותם הקולקטיבית של צאצאיו . 34 תפיסה זו מייחדת לענייני היישוב מקום מרכזי בין תחומי פעילותה של הנהגת התנועה . אישור לכך אפשר למצוא בדברי הצמח צדק עצמו . בתחילת שנות השלושים הוא פנה לחסידיו – בהתאם למה שמצטייר כמהלך קבוע של כל צדיק אחרי עלותו לכס האדמו"רות – עם דברי עידוד לתרומות למען היישוב . הוא חזר על סדרי איסוף התרומות כפי שנקבעו בידי ר' דב בער והדגיש במיוחד את רצף התמיכה של ראשי התנועה ביישוב מימי רש"ז . 35 הצמח צדק לא הסתפק בזה . בתקופתו, ואולי אף בעידודו, התרחבה עליית אנשי חב"ד לארץ, ועם העולים נמנו חסידים בעלי השפעה ואף בני משפחה של הצדיק עצמו . לא ברור מה גרם לגל העלייה החב"דית בשנים אלה ובאיזו מידה היה פרי יזמתו של הצמח צדק . בכל מקרה, הדבר שינה את פני היישוב באופן משמעותי . חשובה במיוחד מבחינה זו עלייתה של משפחת סלונים בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה : בתו של ר' דב בער, מנוחה רחל, בעלה יע...
אל הספר