ישיבת החצר 'תומכי תמימים' ותלמידיה 121 מכיוון שהגבירים היו מעורבים במימון יזמות ופעילויות אחרות של החצר, תמיכתם בישיבה נראתה כהמשך השתתפותם בכלכלת החצר כולה . יתרה מזאת, התעסקותם בהיבטים הפיננסיים של קיום החצר הפכה אותם בעלי סמכות בכל הנוגע לעניינים הכספיים של התנועה כולה, ומן הראוי היה לנצל את מיומנותם לניהול מקורות ההכנסה של הישיבה . יש לזכור גם שבין הצדיק לגבירים התנהלו יחסים קרובים למדי וערוצי תקשורת מגוונים שאפשר היה להיעזר בהם לטובת הישיבה . בשונה מתרומות למוסדות חינוך אחרים – בתי ספר של חברת מרבי ההשכלה או ישיבות ליטאיות – כאן, לא זו בלבד שהגביר התורם הזדהה עם מטרותיו החברתיות והאידאולוגיות של המוסד אלא הוא אף בא במגע מיסטי עם הצדיק, שהעניק לו בתמורה ברכה ממקור החיים . אין לזלזל במוטיב זה, שהיה לאבן היסוד של היחסים בין החצר לחסידיה ומופיע באופן תדיר במכתביו של רש"ב גם כשפנה לאנשי סודו הגבירים . 239 כדי להדק את הקשר בין העילית הכלכלית לישיבה השתדלה ההנהגה לפתח מסגרות ארגוניות מיוחדות שלא זו בלבד שיבטיחו גיוס תרומות יעיל יותר אלא אף יהפכו אותן להתחייבויות ארוכות טווח . בשנה השנייה...
אל הספר