פרק שני 108 עד היום . זהו דימוי הרואי של חבורה נבחרת ומלוכדת ששמרה אמונים לתנועה החב"דית במאורעות היסטוריים קשים ביותר ופעלה במסירות נפש ממש בשליחות האדמו"רים כדי להגן על המסורת היהודית ולהפיץ את התורה החב"דית . מה היה תפקידם האמתי של התמימים בתולדות חב"ד במאה העשרים ? דבר זה הוא נושא למחקר נפרד . כאן אנסה לצייר דיוקן כולל של תלמידי הישיבה בשני העשורים הראשונים לקיומה . בתחילת דרכה של הישיבה התקבלו אליה בחורים בני תשע עשרה שהיו מסוגלים ללמוד גמרא בכוחות עצמם . הם היו גרעין הישיבה ונקראו תלמידי ה'זאל' ( ה'אולם' ) . בחורים אלה למדו רוב הזמן גמרא ופוסקים ( טור, בית יוסף, טורי זהב, שפתי כהן ) ונוסף על כך במשך ארבע שעות ביום את תורת החסידות, דהיינו, ספר התניא וחיבורים שונים של ראשי חב"ד . 179 האחריות וההשגחה על תחומי לימוד אלה חולקו בין המשפיעים לראשי הישיבה . מהגרעין הזה צמחו שתי מערכות לנערים : חדרים וכיתות שיעור . נוסף על כך פעל לצד הישיבה חוג אברכים : הם קיבלו דמי קיום שאמורים היו לפרנס את משפחותיהם . 180 אופייה האליטיסטי של הישיבה התווה את תהליך קבלת התלמידים : כל מועמד היה צריך לעבור ...
אל הספר