(ד) התפתחות הישיבה והתרחבות מסגרותיה

ישיבת החצר 'תומכי תמימים' ותלמידיה 91 וחמישה תלמידים חדשים, באביב 1899 עוד שנים עשר, ובקיץ אותה שנה היה סך תלמידי הישיבה בשתי המחלקות שישים ושבעה . 113 כדי להתמודד עם הביקוש הגובר נאלצו מנהלי הישיבה לפתח מערכת מיון יעילה : כל מועמד נבחן בידי המנהל ולעתים גם בידי האדמו"ר, והחל בשנת 1900 נדרש כל מועמד להצטייד בהמלצות מרבנים ומראשי קהילתו . 114 לדברי רושם תולדות הישיבה, הערמת הקשיים בפני התלמידים החדשים הייתה 'למען לא להתרחק מן החפץ הקדום לקבל רק נערים טובים ונעלים בערכם' . 115 הבחינות הקפדניות והגישה הלא מתפשרת כלפי המועמדים עיכבו את התרחבות הישיבה, הקשו עליה מבחינה כלכלית וחשפו הבדלי גישה בין רש"ב לריי"ץ בהבנת מהות הישיבה . גישתו של ריי"ץ הייתה ככל הנראה גמישה ופרגמטית מצד אחד, ושאפתנית מצד שני . הוא תמך בהגדלת מספר הלומדים, דבר שאמור היה לחזק את מעמדה החברתי של הישיבה, ולכן היה גם מוכן להתפשר במקצת על הדרישות מן המועמדים, במיוחד אלה שקבלתם לא הייתה כרוכה בהוצאות נוספות כגון בני עשירים, שיכולים היו לממן את כל הוצאותיהם . 116 יתרה מזו, הוא נטה לראות את הישיבה כמסגרת יעילה לטיפול במכלול ש...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי