4. היחס למוסד החדש בציבור היהודי

פרק שני 70 להביע את דעותיהם על פי סדר שנקבע מראש, והדיונים והחלטות האספה נרשמו בפרוטוקול מיוחד ) , אינה מוכרת לנו מפעילותה הקודמת של החצר . נראה שכאן הונחו היסודות לדפוסי הפעילות החברתית של האדמו"ר בשנים הבאות, אבל יותר מכך מעידה ההזדקקות להסדר מיוחד לקבלת ההחלטה על מורכבות העניין ועל החשיבות שרש"ב ייחס למפעלו החינוכי . קבלת החלטה קולגיאלית על הקמת הישיבה הייתה הופכת את המוסד לחלק מהקונסנזוס החברתי, לפרי טיפוחו של הפלג הליובאוויצ'י כולו, ומחזקת בכך את מעמדו של האדמו"ר הן בקרב חסידי ליובאוויץ' בפרט הן בקרב חסידי חב"ד בכלל . עד כמה שאפשר להסיק מכרוניקה של הישיבה שנכתבה כתריסר שנים אחרי המאורע בידי מזכיר המוסד, תגובתם הראשונית של משתתפי האספה הייתה מסויגת וביקורתית . ברשות מחבר הכרוניקה היה פרוטוקול של האספה, אבל הוא נמנע מלפרסמו והסתפק בתמצות העמדות . נראה שהדיונים היו די סוערים וללא משוא פנים . 32 רוב המשתתפים דחו בתחילה את הצעתו של רש"ב . נימוקיהם התייחסו בעיקר לשלוש נקודות : ( 1 ) קיום ישיבה מסוג חדש חורג מהמקובל בחיי הדת והחברה של התנועה ; 33 ( 2 ) המציאות החברתית אינה מאפשרת קיום מו...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי