14 אבי שגיא היינו ההקשר הסמנטי של המונח, ברורה וחדה . מכך נובע גם כי אין ציונויות דתיות שונות . הגוונים וההבדלים בין קבוצות-המשנה הם אפיונים משניים ביחס לאפיונה הבסיסי של הקבוצה כציונית דתית ; כולן חוסות תחת המושג "ציונות דתית" . רבים משתמשים במושג זה בחייהם . נשים וגברים רבים יזהו את עצמם כציונים דתיים, בלי שיבטאו בכך תודעה אקספליציטית ביחס למשמעות המונח או תפקודו בחייהם . לקיבועו של המונח כמסמן קשיח שמסומנו חד-משמעי בעל אופי מהותני שותפים ארבעה שחקנים מרכזיים שאפשר לזהותם בנקל : חוקרים ; רבנים המאפיינים את עצמם כרבני הציונות הדתית ; פוליטיקאים המתיימרים להיות נציגיה של הציונות הדתית ; ואנשי תקשורת שמינו את עצמם לדבר בשמה של קבוצה זו . מדובר בארבע הגמוניות חשובות, ובכולן המונח "ציונות דתית" הוא מסמן קשיח, חד-משמעי, שבאמצעותו ניתן לקבוע את גבולות ההשתייכות לקבוצה, ולסמן את אלה שעל הגבול ומעבר לו . יש הבדל ברור בין ההגמוניה המחקרית ובין שלוש ההגמוניות האחרות . ההגמוניה האקדמית, ככל הגמוניה, מתנהלת במתח שבין הכוח המוענק לפרדיגמה מחקרית רווחת ובין היסוד הביקורתי . לא אתעכב כאן לדון בשאלת ...
אל הספר