484 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר סיפור המוצא של הגרסה המקראית ל׳תמר אשת ער׳ בספר בראשית לח מכיל מערכות התייחסות לסביבה החברתית-השבטית שבתוכו נוצר, הוא קשור באופן היפר- טקסטואלי לסיפורים אחרים על בית דוד ויש בו אפיונים סגנוניים מובהקים של ריכוז ורמיזה המעמידים פערים רבים ׳תובעי מילוי׳, כדרכם של סיפורי המקרא . תכונות אלה מזמנות שלל פרשנויות וגרסאות שנקשרו בסיפור הייסוּד במהלך הדורות . בכליה של המתודה התימטולוגית הוצגה שדרת-הרצף של הגרסאות הרבות לתימה 'תמר אשת ער', אך גם אותרו בתוכה זהויות נזילות ומשתנות . ההומוגניות הסטרוקטוראלית של הסדרה אוצרת קשת של משמעויות המחוברות זו לזו באמצעות הרעיון כי רק קרבן מובהק של סטייה חמורה יכול לכונן משיחיות אמיתית . הסיפור על תמר ויהודה מגיב אפוא להשתנות האופקים התרבותיים בתוך קהילת מספריו, שהחלה את חייה כשבט והמשיכה אותם כקהילה העורגת לגאולה משיחית . סוגיית המשיחיות שלאחר החורבן עולה כבר בגרסאות חז״ל . אלה מעניקות רוב משקל לעובדה כי מזיווג זה של יהודה ותמר פרצה שושלת דוד . בגרסאות המדרשיות משתקף הרעיון כי מעשה הטרנסגרסיה היה רצון אלוהי, וכי הסיפור מניח איזו תכני...
אל הספר