הנובלה בָּא לדוד מלץ – בין תמרה ומַעְיָנָה לתמר בפתח עיניים

״סיפור יהודה ותמר אף לא מתמול הוא כי אם גם מהיום״ | 469 אל ההוויה הישראלית ומתחיה במקביל למציאות היצירה . ומציאות זו היא הוויה של 5 שיברון, של פורקן ופורקן יצרים, של סטייה . בולטים ביצירה היסודות האוטוביוגרפיים שבה . גיבורהּהראשי של הנובלה כמחברה הוא אב שכול . דוד מלץ שכל את בנו רפי מלץ במלחמת תש״ח . הווייתם של המחבר והגיבור כבני קיבוץ, אוהבי אדמה, שניהם נפגעי הפילוג הפוליטי של התנועה הקיבוצית בשנות החמישים, שניהם ״טרקטוריסטים שהפכו למחנכים״, ומחנכים שהפכו ל׳גורואים׳ פדגוגיים . שניהם נשואים לנשות ספר . והחוט השוזר את העבר המקראי עם זמן היצירה ועם ההווה הריאלי נכרך בשם הטיפולוגי ׳דוד׳ – ירמיהו דוד גיבור היצירה, דוד מלץ מחברהּ, וההשקה המתבקשת לדוד המלך . הסיפור פותח בפרולוג ארוך ומדכדך המתאר את גיבור הסיפור, ירמיהו דוד, שקוע בשפל נפשי עמוק . על פני עמודים רבים מתאר המחבר את יגונו של הגיבור תוך קלאסיפיקציה מחניקה של סוגי העצב למיניו בהם שרוי ירמיהו : ״קדם לו ליגונו המתנגן הדכדוך המאיים להחניק . . . לעיתים היה קם עליו דכדוכו לדכאו ולכלותו . . . ״ ( עמ׳ 7 ) . מן המעמקים האפלים מגיחים אל הגי...  אל הספר