"כי הקליפה תקדים להפרי" – גרסת השל״ה כמבשרת הנוסחאות החסידיות

344 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר התמסר ללימוד הקבלה, וזו שימשה יסוד לחיבורו הגדול הנזכר לעיל, שנודעה לו השפעה רבה בקרב חוגים רחבים, גם בחסידות ובמיוחד אצל הבעל שם טוב . גרסת השל״ה לתימת ׳יהודה ותמר׳ ( * 89 ) מהווה ללא ספק חוליית מעבר מחשבתית מן הקבלה אל עבר אזורי ההגות החסידית . ספרו שני לוחות הברית היה ככל הנראה הכלי החשוב ביותר בעולם האשכנזי להעברת הרעיונות הקבליים החדשים של המאה השש-עשרה . השל״ה נדרש לתימה בביאורו לפרשת ׳וישב׳ וכן בפירושו למסכת תענית . בפירוש השל״ה לתענית אין לראות גרסה מפותחת אלא התייחסות לפונקציה דומיננטית בלבד, ואולם עולה ממנה תמצית האידאה הרעיונית של השל״ה לפרשת ׳יהודה ותמר׳, כפי שמפורט בגרסתו המלאה ל׳וישב׳ . השל״ה למסכת תענית בפירוש זה מתבונן השל״ה על דימויי נבוכדנצר, ככתוב במגילת איכה ( ג, י ) המיוחסת לירמיהו הנביא : "דב אורב" ו"אריה במסתרים" ומפליג דרכם אל עבר מלכות דוד . ועתה אפרש, ארי כנגד ארי . הקליפה דוגמת הפרי, על כן הוא תקונו . הנה, חורבן הארץ היה על ידי נבוכדנצר והוא גילה ערות הארץ, ומכח עריות קאתה הארץ יושביה . בסוד גדול שפירשתי במקום אחר ( ח״ג, פר׳ לך לך אות ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן