גרסת שפתי כהן: גלות יהודה בארץ קין

338 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר של פסקת הפרולוג ( A ) , באמצעות מעין מיז-אנ-אבים ( mise en abyme ) שכן עניינה עצמו תאומות . פתיח זה בגרסת שפתי כהן הוא ארוך ביותר ומהווה כמעט את כל המחצית הראשונה של הגרסה . יהודה אחראי לגרימת מוות שלא בעתו, הוא הפריד את ספירת היסוד מספירת מלכות, הרי שלפיכך תמותנה נשותיו מיתות שלא בעתן . המולטיפליקציה העלילתית בולטת במיוחד בעת קישור התימה לחטא הקדמון של רצח הבל בידי קין אחיו : והכיר וידע עוונו שבעוון יוסף מתה והלך וירד לארקא היא ארץ נוד שאמר גלות מכפרת עוון . ויט עד איש עדולמי, שהיה מבני בניו של קין, עדלמי על דמי שהרגתי להבל אחי, ונתחבר עמו יהודה אמר : ׳אתה הרגת אחיך ואני גם כן גרמתי הריגה לאחי׳, עדולמי בגימטריא קין, וכדי שלא לפרסמו חסר הוא״ו וכתב עדלמי על דמי . וירא שם בת איש כנעני, שהיה ההולך ובא מארקא לתבל ומתבל לארקא וכשמתה עלה משם, שנאמר : ויעל על גוזזי צאנו, ולזה מתו שני בניו שהיה יוסף בכור וגם היו מזוהמת קין מתו ובאו ממקום אחר, חירה עם הכולל בגימטריא הוא בן קין, וקרא לבן הראשון ער, כלומר ער אני על אותו עוון, וקרא לבן השני אונן, והשלישי קראתו שלה אמרה אולי...  אל הספר