314 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר פירוש קורדובירו ל זוהר בנוגע לתימה נקשר בהתבוננותו במעשה יהודה ותמר מבעד לקטגוריות דיאלקטיות של שבִי הניצוצות בידי הקליפות . חטא יהודה ותמר מתפרש כ׳תרמית של קדושה׳ . . . . ולולא היתה ביאתם דרך עבירה, מעולם לא היו אותם הקליפות שולחות אותם הניצוצות שם, אלא על ידי המעשה ההוא בערמה, אותם נשמות נמשכות שם דרך מקורם שהם משוקעות, עשוקות ביד הקליפות, ומעשה יהודה ותמר יוכיח . . . אם לא יתעוות הדרך לא יצא הדבר לאור . . . ( אור יקר , עמ׳ ר ) קורדובירו מצביע על הקשרים שבין בחינת הטוב ובין המלחמה בכוחות הרע כמעשה של גאולת ניצוצות מתוך הקליפות . תכלית חטא יהודה ותמר היא הכרעת הטומאה ומשיכת הנשמות הקדושות ממנה . לטענת קורדובירו, למן חטא אדם הראשון נדחו נשמות קדושות בדרך של גלגול ונתפזרו בתוך הקליפות ואין אפשרות להחזירן לתחום 89 ביטוי טלאולוגי אחר, הנובע מכך ומשתקף בגרסה, הקדושה אלא בדרך של עבֵרה . 90 סיפור יהודה ותמר מגלם מציאות נגלית מוגבלת נוגע להנהגתו הנסתרת של האל, שסיבותיה ומגמותיה העליונות אינן יכולות להיות מובנות אלא ליודעי סוד . כאמור, גרסתו השנייה ( * 77 ) של קורדובירו...
אל הספר