פרשנות סוד אצל הרמב״ן, רבנו בַּחְיֵי בן אשר ואבן שועיב

284 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר 2 וכך כותב רבנו בחיי על דברים פרק כב פסוק ז : ״ועל דרך הקבלה שלח תשלח בינה . את האם, היא הבינה שממנה ישאבו השבע שפע בכל שמיטה ושמיטה לחדש פני אדמה, והיא קן העולם, ונקראת אם העולם״ . אם כן, סגולה היא להתפלל בשם הגדול המיוחד, שם הוויה, לספירת בינה כדי לזכות בבנים, ובייחוד בבנים הגונים . ניכרת בפירוש זה הפרקטיקה הידועה של צירופי אותיות הקב״ה ושימושי שמות הקודש השונים מתוך האמונה כי באמצעותם נפעלים דברים שמעבר לדרך הטבע . פרשנותו של רבנו בחיי ממחישה את הרעיון : ״כל התורה כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא״ ( מאמר זה מובא אצל הרמב״ן בהקדמתו לספר בראשית ושגור במקורות 3 ניתן להתבונן בשמו של הקב״ה במשמעות סמלית, כמבטא את רצונו רבים אחרים ) . של האל, דרך קריאה זו מתרכזת בהוויה ארצית אנושית מתוך הגדרות הלכתיות . אולם המקובלים הבינו כי באותיות התורה עצמן חבויים שמותיו של האל, ובכך הן מהוות דרך להכרת מהות האל . ואכן קיימת אצל המקובלים הפונקציה הגנוסטית של שמותיו הקדושים להכרת מהותו של האל . בקטע הנדון אצל רבנו בחיי בולטת דווקא הפונקציה המאגית של שמותיו הקדושים של האל . קריאה זו ...  אל הספר