פרשנות ר׳ יהודה החסיד – ממסורת למפנה

׳תמר אשת ער׳ מבעד ליצירות ימי הביניים ועד העת החדשה המוקדמת | 197 המיוחסים לו . פרשנותו של ר׳ יהודה החסיד לסיפור ׳תמר אשת ער׳ ( * 35 ) מקומה הוא על הגבול הרעיוני שבין בעלי התוספות ובין המפרשים הספרדים . ההנעה הפואטית של ר׳ יהודה החסיד טמונה בהצדקת יהודה, ואולם תוצרו הפרשני מסמן העדר כוונת זנות אצל תמר . ר׳ יהודה החסיד מעלה כמה סוגיות פרשניות מרכזיות לעניין יהודה ותמר, כולן ברמה המשפטית והן תסמנה את האופק ההלכתי של הדורות הבאים . 7 המוקד הפרשני המטריד את ר׳ יהודה החסיד נעוץ במוטיפמת השרפה ( M ) ומקרין למוטיפמת הזנוּת בפתח עיניים ( G ) . בשתי הסוגיות נעשה שימוש ברטוריקה אירונית מיוחדת : ׳הוציאוה ותישרף׳ . פרש״י בתו של שם היתה ודנוה לשריפה . ותימ׳ והלא לא היתה ארוסה ולא נשואה אך שומרת יבם ולא היתה חייבת מיתה, ותו כשידע שהיתה כלתו אמאי הניחה אדרב׳ יותר ראויה לישרף לפי שהיתה כלתו, ותו כל מיתה האמורה בבני נח אינה אלא סייף, ולמ״ד בחנק וי״ל קנסא בעלמא, וי״מ שבב״ד של שם גזרו לישרף כל הנבעלות לגוי אבל לא המזנה ליהודי . רי״ח . ותשרף . סימן בלחיים, קנסא בעלמא, לפיכך לא עשו לה דבר כשידע שהיתה כלתו ...  אל הספר