התרגומים המילוליים לבראשית לח

'תמר אשת ער' במדרשי חז״ל, בתרגומי המקרא ובפיוט | 151 ספר בראשית ניתן לזהות מידה מסוימת של חירות, הן באשר לבחירת המילים והן 48 בתרגום מעשה ׳תמר אשת ער׳ עולה כי הטקסט צמוד על פי רוב באשר לסדרן . לנוסח המקראי . עם זאת ראוי להצביע על מספר הבדלים חשובים ואלו יעלו אחר כך בגרסאות העוקבות . תרגום השבעים הוא המקור הקדום ביותר בידינו שבו שונה מעמדו של חירם 49 מ׳רֵעהו׳ ל׳רוֹעהו׳ של יהודה, ובכך למעשה הועצמה לאורך הדורות דמותו של יהודה ; אשת יהודה מצוינת ב תרגום השבעים כ״בת איש כנעני ושמה שוע״, בעוד אביה הכנעני 50 עוד מצוין כי שוע ״היתה בכזבי כאשר הוא זה שנותר אלמוני ; ׳שלה׳ נקרא ׳שלום׳ . ילדה אותם״ ; פס׳ יג : ״וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר״ מתורגם ב שבעים ״ויוגד לתמר נימפתו״ . המילה היוונית ׳נימפה׳ משמעותה ׳כלה הנכנסת לחופה׳ והיא משמשת ב תרגום השבעים בהוראת כלה = אשת הבן, ולכן לא ניתן להסיק מכך דבר לגבי מערכת יחסים 5 ארוטית מיוחדת בין תמר ליהודה בפרקנו . על תמר היושבת בפתח עיניים וממתינה ליהודה ( מוטיפמה F ) נאמר במקרא : ״וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף״ ( יד ) . תרגום השבעים מציין בנוגע לפסוק זה : ״...  אל הספר