'תמר אשת ער' במדרשי חז״ל, בתרגומי המקרא ובפיוט | 147 היעד . מנגד אפשר שתרגום מדגיש קבילות ( acceptability ) והוא נוגע לאפשרות להיצמד לנורמות הלשוניות והספרותיות הקיימות בתרבות היעד, בשפתה ובמערכת 4 הטקסטואלית שלה . דואליות זו היא מן הדילמות הגדולות של מלאכת התרגום . תרגום התנ״ך לשפות הוורנקולריות היה לשאלה אידאולוגית המדגישה יסודות של 5 ברוח האידאל כי כל אדם צריך שתהיה לו גישה לתנ״ך הנגשה ורהיטות הטקסט, 6 מִפנה תרבותי בגישה התרגומית נוצר בעת עליית הרומנטיקה, בניגוד בשפתו שלו . למתרגמי התנ״ך בתקופת הרפורמציה לא חשו עוד המתרגמים מחויבות לשפת היעד 7 דווקא השאיפה לייצר עתיקוּת ( antiquity ) וזרוּת ולצורך 'לביית' את הטקסט . 8 רווחה בקרב מתרגמים ויקטוריאנים, התרגום המזיר הוא תולדת ההיקסמות מן הזר . לסוגיית הזרות והאחרות שבפעילות התרגומית נדרש פול ריקר, המציע לשאול את המודל הפסיכואנליטי של ׳עבודת האבל׳, אשר במוקדה הוויתור ההדרגתי על אידאל 'התרגום המושלם' כדי לסמן את השלמה עם ההבדל הבלתי ניתן לגישור בין העצמי 9 לזר והבנת הממד האין-סופי, והחלקי לפיכך, של הבלתי-ניתן-לתרגום . 30 כפר ולטר בנימין ב...
אל הספר