גרסת תנחומא־בובר

'תמר אשת ער' במדרשי חז״ל, בתרגומי המקרא ובפיוט | 141 ותמר׳ הנפתח בפסוק "ויהי בעת ההיא" אכן גרם חטאו של יהודה לירידה ולפורענויות, ומכאן מצוין במדרש תנחומא- בובר ( * 0 ) : ״כיון שנמכר התחילו הכל צווחין ווי . . . ״ . מדרש 09 זה מרפרר לשני החיבורים הקדומים, בראשית רבה ( * 6 ) וה בבלי ( * 9 ) וממצע ביניהם . 0 עדויות לדרשה זהה, אך אפשר שאלו שרידים מקוטעים של דרשה מפותחת יותר . בריבוי צלעות ובשלמות יתרה, מצאנו למשל במדרש בראשית רבתי ( * 6 ) . מדרש תנחומא מבליט את הניגוד בין זמרי ליהודה ״יש שנאף והפסיד זה זמרי, נאף ונשכר זה יהודה״ . הנה גם מסורת זו מצויה ב בבלי , נזיר כג ע״ב ; הוריות י ע״ב : ״אמר עולא : תמר זינתה זמרי זינה, תמר זינתה – יצאו ממנה מלכים ונביאים ; זמרי זינה – נפלו עליו כמה רבבות מישראל״ . אולם הדרשה ב תנחומא- בובר שונה במספר היבטים . ציר ההשוואה : תמר - זמרי מוּמר ל : יהודה - זמרי . ייתכן כי המדרש מכוון דווקא להשוואה בין ביאת יהודה על בת שוע הכנענית כמקבילה לביאת זמרי על כזבי בת- צור המדיינית . בנוסף מופיע הצמד פנחס - עכן . בכך מקיף המדרש את שני הגיבורים הזכרת עכן ביחס לפרשת ׳יהו...  אל הספר