אלגוריה נאו־אפלטונית בגרסאות הספרות ההלניסטית

96 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר את העולם הגשמי לטוב ורע, אלא גם את עולם העליון . בתוך המלאות האורגנית של האלוהות מתקיימות שתי רשויות : מלכותו של האל הטוב הבלתי נשחת, ומולה 37 בגרסה פילונית אחרת, על המידות האל הרע, הגשמי והדמוני המכונה ׳דמיורגוס׳ . הטובות ( * 7 ) , אף היא סוג של דרוּש אלגורי ה׳מיווֵן׳ את הסיפור המקראי, נסוב החיבור סביב ארבעה מוטיפים מרכזיים : הגבורה, אהבת הבריות, החרטה והאצילות . על פי רוב נוקט פילון עמדה עניינית בכל הקשור לחטאים מיניים, כך הוא דן ברותחין 38 מכאן תמוה הוא השינוי שחל בכל המדרשים את בנות לוט, את צאצאי קין ועוד . שבהם הוא נפנה לעסוק בעניינה של תמר, תוך התעלמות מופגנת מחטא העריות . כפי הנראה מעניק פילון משנה תוקף לעובדה שהוא מתבונן באם השושלת המלכותית ובוחר במכוון להצניע כל היבט טרנסגרסיבי בפעולתה . בגרסה פסידו-פילונית, קדמוניות המקרא ( 8 * ) , מוסב סיפור ׳יהודה ותמר׳ על גזרת פרעה ( שמות א, כב ) . המחבר יוצר אסימילציה בין שלושת חודשי היריונהּשל תמר ושלושת חודשי חייו הראשונים של משה, וקשורה לעובדה ביולוגית פרוזאית מאוד, שהיריון מתגלה רק לאחר שלושה חודשים . העיצוב הלש...  אל הספר