86 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר מחבר הצוואות קרא את התנ״ך ביוונית ולא בעברית, כלומר, הטקסט המקראי שניצב מול עיניו הוא כפי הנראה תרגום השבעים ( * ) . חזקה כי הטקסט שרד במלואו עד ימינו בתשעה כתבי יד בתרגום יווני וכן בתרגום ארמני, ארמי, סלאבי ועוד . אברהם כהנא מחלק את מבנה הצוואה לשלושה חלקים : חלק וידויי, חלק שעיקרו מטיפני וחלק שלישי שהוא משיחי-גאולתי המכיל מוטיפים נוצריים, ויש המטילים 3 אסתר מן מזהה בצוואה שלושה מרכיבים עיקריים : א . נרטיב דרמתי ספק במקוריותו . של אירועים המסופרים מנקודת מבט אוטוביוגרפית ; ב . סגולות או מידות האופייניות לאב השבט הנוטלות תפקיד מרכזי בנרטיב, בחלק העוסק בעתידו של השבט, וכך 4 אפשר לאפיין את הצוואה כחיבור מוסרני . ג . נבואת אחרית הימים . לפרק לח בבראשית תפקיד מרכזי ב צוואת יהודה , והחיבור מזכירו שמונה פעמים . פרישׂת המוטיפמות פרגמנטרית ומפוזרת לאורך פרקים ח - יט של הצוואה . ואלה חלקיה העיקריים של הגרסה : ומקנה רב היה לי וראש הרועים אשר לי חירם העדֻלמי, ויהי כאשר הלכתי אליו ואראה את בן שוע מלך עדֻלם וידבר עמנו ויעש לנו משתה ובחֻמי ויתן לי את בת שוע בתו לאשה . ותלד לי ...
אל הספר