׳תמר אשת ער׳ – מקבילוֹת פְנים מקראיות

72 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר מגילת רות ומגילת תמר : שתי נוסחאות של גנוטיפ אחד קשר בל יינתק קיים בין סיפור תמר אשת ער למגילת רות, קשר הנתמך בעדויות גנאולוגיות-טקסטואליות . במחקריו למקרא הניח מיכה יוסף ברדיצ׳בסקי כי בראשית לח ומגילת רות אינן אלא שתי נוסחאות של גנוטיפ אחד, שעבר שינויים ונמסר במקרא בשני אופנים שונים : בספר בראשית לח כסיפור תוגה ובנובלה על רות 63 שני הסיפורים מגוללים את מגילת היוחסין של בית דוד, וראיה כסיפור אידיליה . מכרעת מגוף הטקסט : ״וִיהִי בֵיתְךָכְּבֵית פֶּרֶץ, אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע, אֲשֶׁר יִתֵּן יְהוָה לְךָ, מִן הַנַּעֲרָה, הַזֹּאת״ ( רות, ד, יב ) . ברדיצ׳בסקי טוען כי פסוק זה חושף את אב הטיפוס של הסיפור כולו . בסיום המגילה מובאת שושלת היוחסין של דוד המלך : ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן [ . . . ] וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד . וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד״ ( רות ד, יח - כב ) . שני הסיפורים כביטוי להיערכות דומה של פונקציות בתימות מקבילות הובאו הָאִשָּׁה לָיְלָה ; וַיֹּא...  אל הספר