חוק וחברה שבטית־קמאית במקרה ׳תמר אשת ער׳

60 | תָּמָר אֵשֶׁת עֵר נישואים אקסוגמיים רווחו בכל שכבות האוכלוסייה ולאורך כל ההיסטוריה המקראית – למן תקופת האבות, בזמן יציאת מצרים, בתקופת ההתנחלות, בממלכתיות המאוחדת והחצויה ועד שיבת ציון ובית שני . נשים נוכריות חיו בתוך המסגרת השגרתית של החברה, קצתן אף נישאו לבתי אב מיוחסים ונעשו לאימהות של גיבורים אנשי שם . משחר ההיסטוריה נהגו האבות המייסדים לשאת להם נשים נוכריות לרעיות, לאמות נוכריותן של הנשים הללו נקשרה פעמים רבות בזיקה לפולחני פִּריון . ולפילגשים . בני יעקב התערבבו ביחסים עם נשים נוכריות, שאחדות מהן מצויות היו בקשר מחייב בתו של יעקב נישאה לכנעני ; אחיו של יעקב נשא נשים כנעניות ונטמע עם גבר אחר ; 3 בשבטן ; אישה זרה נישאת לשבט יהודה ונעשית לאם המלכות . אחד היסודות שמהם התהווה עם ישראל העתיק היה יסוד לוקלי של כנענים, ומזיגה 4 זו של התושבים המקומיים במהגרים החדשים משתקפת בסיפור נישואי יהודה . מקריאה בבראשית לח ניתן לפיכך לשרטט דווקא תמונה של יחסי קרבה בין אבות 6 5 כשיהודה מתואר כמתערה בחברה הכנענית ולא כמתנחל בה . ישראל לכנעניות, 7 שמה אינו ידוע אך מוצאה ניתן . לפי הפשט ( לח, י ) הי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן