פרק א

פרק א – תרגום מוּער והאויב השיג אותם, בזז אותם והרגם . [ יא ] הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל נְטִילֵי כָסֶף . 00 נכרתו כל ספקי כל עַם הסוחרים, כי נאלםיַללו, יושבי שער המִטְבעה, 0 הכסף . לא מצאנו ביאור זה אצל פרשן אחר . אלקומיסי, לעומת זאת, מבאר, שהביטוי ״מן הגבעות״ כלל אינו מציין מקום גיאוגרפי, אלא הוא משל לכל ״הולכי בגאות״ . במקור הערבי ״אלצ׳רב״, שהוראתו הראשונית היא ״להכות״ . הוראה זו עולה בקנה אחד עם הסברו של יפת בהמשך, כי ״המילה ״מכתש״ שבפסוקנו גזורה מהפסוק ״אם תכתוש את האויל במכתש״ ( משלי כז, כב ) , רוצה לומר, ״אם תכה את האויל״ ( והשוו פירוש רס״ג למשלי, שם הוא מבאר שכוונת הפסוק היא שגם אם מכים את האוויל [ במקור הערבי ״לו צ׳רבתה״ ] במטרה להזיק לו או להיטיב לו ולהטותו לדרך הנכונה, אין הוא מרגיש בכך – רס״ג, משלי, עמ׳ רכה . עם זאת בתרגומו ובפירושו של יפת לפסוק הנ״ל בספר משלי, הוא אינו מתרגם כך את המילה ״מכתש״ ואף אינו משתמש כלל בשורש הערבי צ׳רב כלל . לשונו בתרגום : ״אן כנת תהשّ ם אל ̇ גאהל באלמדק ̈ ה״, ובפירושו שם : ״אלַמְכֵתּשׁ הי באלמדק ̈...  אל הספר