פירוש יפת בן עֵלי לספר צפניה כתב-יד זה נבחר לשמש נוסח הפנים מכיוון שהוא שלם, קריא ומנוקד בחלקו הגדול . אין בו חלקים מטושטשים או קרועים והמחיקות בו נדירות . הפסוקים בכתב-היד מנוקדים, והמילה או המילים הפותחות את הפסוקים כתובות בכתב גדול יותר משאר הפסוק ומהפירוש . מעתיק כתב-היד גם הקפיד לנקד פסוקים המובאים בתוך הפירוש . עם זאת, לפעמים הניקוד שונה מנוסח המסורה והוא מייצג, ככל הנראה, הגייה שונה מזו שלנו . בנוסף הִרְבה המעתיק גם בהוספת סימני ניקוד ערביים למילים הערביות של הפירוש . במהדורה זו הקפדנו לשמור על הניקוד כפי שהוא בכתב-היד, גם אם הוא אינו עולה בקנה אחד עם נוסח המסורה . המעתיק מקפיד בדרך כלל לציין את הנקודות הדיאקריטיות . הוא אינו מרבה להשתמש בקיצורים, למעט ההיקרויות השונות של השורש קו״ל, כגון : קו׳ [ = קולה ] , וקו׳ [ = וקולה ] , בקו׳ [ = בקולה ] , פקו׳ [ = פקולה ] , כקו׳ [ = כקולה ] , כק׳ [ = כקולה ] . קיצור נוסף, הרווח בכתבי-יד של פירושי מקרא קראיים, הוא, ״רב אלעא׳״ [ = רב אלעאלמין ] . כמו כן מתקצרות לעיתים מילים עבריות, כגון : ע׳ה׳ [ = עליו השלום ] , וג׳ [ = וגומר ] , ומספרים סוד...
אל הספר