זיוה שמיר רעיונות אנטינומיסטיים בשירי הילדים של ח"נ ביאליק

זיוה שתיר 84 נורדאו, מחסידיו של הרצל, לבטל את השבת ולשבות ביום ראשון, כמו אומות העולם, ראה אחד-העם את תמצית ההבדל בין הציונות הרוחנית לזו המעשית . במכתב שנשלח מתל אביב, ט"ו באייר תרצ"ב, 1933 . 5 . 11 , למ' קושניר, חבר קיבוץ גבע, בעקבות מעשים בוטים של חילול שבת בפרהסיה שאירעו בקיבוצו, ציין ביאליק כי "ארץ-ישראל בלי שבת לא תיבנה אלא תיחרב וכל 9 בכל יצירתו ובאורחות חייו התגלה ביאליק כתלמידועמלכם יהיה לתוהו" . של אחד-העם, שראה באוּטוֹפּיות של הרצל חלומות פורחים באוויר, וביקש להמיר את הבטלנות של בית-המדרש במעשים של ממש, התובעים הלכות חדשות לפי צורכי החיים המתחדשים . את הביקורת על הדרך שבָּהּ בוחרים יהודים לחוג את השבת, בעידוד כלי-הקודש של הקהילה, הבליע ביאליק דווקא בשירי הילדים שלו . ביאליק קשר כתרים לשבת במסתו "הלכה ואגדה", אך בבואו לתאר את השבת בשירו לילדים "לכבוד שבת" נרמזת טרוניה על העבודה האין-סופית המוטלת על האישה לקראת שבת, מחמת היחס המגדרי הבלתי שִׁוויוני במשפחה היהודית, המטיל את "הבלי העולם הזה" על שכמהּ של האישה והאֵם . שלושה בתים מתוך שיר זה מתארים את שלל הפעולות של האם בהכנותיה ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן